הכרויות במסגרת עבודה מאת: שרון
היי שמי שרון והחלטתי לרשום לכם סיפור שקרה לי שניסיתי להכיר מישהו שעובד איתי באותו מקום, למרות שכולם המליצו לי לא לעשות את זה.אני עובדת בחברת תקשורת והתפקיד שלי זה שירות ותמיכה לטכנאים שנכנסים לבתי לקוחות להעניק להם שירות למוצרים שרכשו דרכנו.
טכנאי שהגיע לעבוד
יום אחד הגיע לעבוד טכנאי שבשיחות טלפון שלנו היה נשמע מאד חמוד ומקסים, היינו מדברים שיחות קצרות במסגרת העבודה אבל עדיין היה נחמד.באחת מהשיחות שלנו הוא הציע שנדבר אחרי שעות העבודה ואני הסכמתי ונתתי לו את המספר האישי שלי שנדבר יותר מאוחר.
למעבר לעמוד הכרויות>>
אחרי כמה ימים החלטנו להיפגש, מצאנו יום שהתאים לשנינו וקבענו להיפגש באחד מבתי הקפה השכונתיים שהיה קרוב לבית שלי.
כמה שהיה נחמד בטלפון ככה היה נחמד במציאות
אז כמו שהיה נחמד בשיחות הטלפון ככה היה גם כייף שנפגשנו במציאות, הוא היה נראה טוב והעברנו דייט זורם וכייפי.במהלך הדייט הוא הזמין טוסט וקולה וגם אני הזמנתי משהו קטן, ישבנו ודיברנו וחיכינו שההזמנה שלנו תגיע ופתאום הוא התחיל להתעצבן.
הוא התחיל לטעון שאנחנו מחכים המון זמן לאוכל והתחיל להציק למלצרית המסכנה כאילו היא זו שמכינה את הטוסט ולא רוצה להביא לנו אותו.
לאחר כמה דקות נוספות הוא קרא למלצרית ופשוט התחיל לצעוק עלייה, כל המסעדה מסתכלת עלינו, ואני רוצה לקבור את עצמי מהמצב.
כל הכייף שהיה לנו כמה דקות לפני התחלף במצב לא נעים ומעיק, רציתי פשוט לעוף משם כמה שיותר מהר ותבינו, חיכינו אולי 6 או 7 דקות לא יותר.
אחרי שהגיעה ההזמנה סיימנו וביקשנו חשבון, הוא החליט שנשלם חצי חצי וכמובן שלא הייתי לי בעיה עם זה למרות שהזמנתי הרבה פחות ממנו.
הוא קרא למלצרית שתיקח את התשלום ודאג להגיד לה שלא מגיע לה טיפ ולכן היא לא מקבלת אפילו שקל אחד.
מה אני אגיד לכם, לי אישית ירד ממנו לגמרי ושכחתי את כל הכייף שהיה לנו לפני שנפגשנו, לא רציתי לשמוע ממנו יותר אבל לא הייתה לי ברירה, אנחנו עובדים יחד.